חברות במגזרים הנהנות מהקלות מס שכר יכולות לבחור לנטוש את המשטר לפני תאריך פקיעתו, המתוכנן לשנת 2028. ההכנסה ההדרגתית של מיסים, שמתחילה בשנת 2025 ונמשכת עד 2027, הופכת את המשטר לפחות משתלם עבור מגזרים רבים, לדברי פדרו אקל, מנהל משפטי ומיסויים באיגוד הברזילאי של ספקי שירותי תמיכה אדמיניסטרטיבית (Abrapsa).
"החוק שאושר השנה מציע תהליך מעבר אשר, שנה אחר שנה, יהפוך את משטר הפטור ממס שכר לפחות אטרקטיבי עבור חברות רבות", אומר אקל. היתרון העיקרי של משטר הפטור ממס שכר היה החלפת תשלומי הביטוח הלאומי של 20% על השכר בתרומה המחושבת על ההכנסה ברוטו של החברות, הנקראת תשלומי ביטוח לאומי על ההכנסה ברוטו (CPRB), עם שיעורים הנעים בין 1% ל-4.5%. שיטה זו הייתה מועילה במיוחד לחברות עם כוח אדם גדול, כמו אלו בטכנולוגיה, בנייה ו-17 מגזרים אחרים במשק.
עם זאת, החל משנת 2025, חברות יתמודדו עם מערכת מיסוי היברידית, שבה שיעור המס על ההכנסה ברוטו יופחת בהדרגה, בעוד שגם מס השכר יוחזר בהדרגה. בשנת 2025, לדוגמה, שיעור תרומת הביטוח הלאומי על ההכנסה ברוטו (CPRB) יופחת ל-80% מהערך הנוכחי, וחברות יצטרכו לשלם תרומה של 5% על השכר. בשנת 2026, תרומת מס השכר תעלה ל-10%, ובשנת 2027 היא תגיע ל-15%, בעוד ששיעור ה-CPRB ממשיך לרדת. מודל מעבר זה עורר דאגה במגזרים עתירי עבודה, שכבר שוקלים את האפשרות לעזוב את המערכת לפני 2028.
השפעה כלכלית על חברות ומגזרים שנפגעו
"מערכת המיסוי ההיברידית המוצעת עלולה לגרום לחברות שכבר מחזיקות במספר שכר גבוה יחסית להכנסות לראות את העלויות שלהן עולות החל משנת 2025", מסביר פדרו אקל. הוא מציין כי לתחזית עלויות השכר וההכנסות יהיה משקל מכריע בבחירתן של החברות בין הישארות במשטר הפטור ממס שכר או נטישה שלו. "עבור אותן חברות ששכרן מייצג חלק משמעותי מהכנסותיהן, המשטר החדש עשוי להתגלות כלא בר-קיימא מבחינה כלכלית, ולעודד אותן לעזוב את התוכנית לפני 2028 ולחזור למשטר מס השכר המסורתי."
מגזרים מסוימים, כגון טכנולוגיה ובנייה, מושפעים במיוחד ממעבר זה, שכן משכורות מהוות חלק גדול מההכנסה ברוטו במגזרים אלה. חברות רבות במגזרים אלה עשויות לבחור לנטוש את הפטור ממס כבר בשנת 2025, עקב נטל המס המוגבר שהכלל החדש מביא.
חזרה אפשרית של ה"פז'וטיזאסאו" (הנוהג של העסקת עובדים כקבלנים עצמאיים ולא כעובדים)
אחת התוצאות האפשריות של העלאת המס הזו היא חזרתה של נוהג ה"pejotização" (העסקת עובדים כקבלנים עצמאיים), המאפשר לחברות להימנע מעלויות עבודה כגון FGTS (קרן פיצויים ברזילאית), משכורת של החודש ה-13 ודמי חופשה. עם התרחיש החדש של מיסוי פרוגרסיבי, ייתכן שחברות יתחילו לפתח פרויקטים של "pejotização" עבור משרות בשכר גבוה, במטרה למזער את העלויות שייגרמו מהעלאת המס.
נוהג ה"פג'וטיזאסאו" (סוג של העסקה מוסווית), שאיבד מומנטום בשנים האחרונות עקב פסיקה סותרת, עשוי לחזור לתלם אם הקלות במס שכר יהפכו ללא כדאיות מבחינה כלכלית עבור חברות גדולות. "אנשי מקצוע בתפקידים אסטרטגיים ובעלי משכורות גבוהות יושפעו ביותר, שכן 'פג'וטיזאסאו' הוא אלטרנטיבה להפחתת עלויות עבודה עבור תפקידים אלה", מוסיף אקל. הוא גם מציין כי לפני קבלת כל החלטה בעניין זה, מומלץ לנתח את סיכוני העבודה והמיסוי.
עתיד הטבות המס ורפורמת מס השכר
רפורמת מס השכר, המתוכננת לשנת 2025, עשויה להשפיע ישירות על עתיד משטר הפטור ממס שכר. "מתקיימים דיונים על רפורמה רחבה יותר במיסוי שכר, אשר עלולה להפוך את הפטור ממס שכר ללא נחוץ עוד לפני 2027", הוא מציין. הוא מדגיש כי הרפורמה הנבחנת שואפת ליצור מערכת מס יעילה יותר ופחות מכבידה על חברות, דבר שעשוי להאיץ את סיום משטר הפטור הנוכחי.
אף על פי כן, פדרו מדגיש כי למרות שמוקדם מדי לומר בוודאות מה תהיה ההשפעה של רפורמה זו, היא תביא שינויים משמעותיים בנוף המס הברזילאי, וחברות צריכות להיות מודעות לשינויים אפשריים במשטר התרומות. "הסיום המוקדם של פטור ממס שכר יכול להפוך למציאות אם הרפורמה תביא חלופות משתלמות או פשוטות יותר למיסוי שכר", הוא מסכם.
עם ההכנסה ההדרגתית של מסי שכר המתוכננת בין 2025 ל-2027, משטר הפטור ממס שכר, אשר כיום מיטיב עם מגזרים עתירי עבודה, עשוי להפוך לפחות אטרקטיבי. חברות במגזרים כמו טכנולוגיה ובנייה כבר שוקלות לנטוש את המשטר, ובוחרות לחזור למודל תרומה מסורתי לשכר. יתר על כן, השימוש בקבלנים עצמאיים (המכונה "pejotização" בברזיל) עבור אנשי מקצוע מרכזיים עולה כחלופה להפחתת עלויות העבודה. רפורמת מס השכר, המתוכננת לשנת 2025, עשויה לקבוע את עתידו של משטר זה ואת כדאיות המשכו.
