עולם, בראשות סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, נמצאת במרכז ויכוח עולמי לאחר שגרמניה החליטה לא לכלול נתוני קשתית שנאספו באיחוד האירופי. ההחלטה של BayLDA, רשות הגנת המידע הבווארית, היא דוגמה לאופן שבו איסוף נתונים ביומטריים עובר מתחום המדע הבדיוני לתחום בעל השפעה ישירה על חייהם של אנשים.
על פי המועצה האירופית להגנת מידע (EDPB), 70% מהאירופאים רואים באיסוף נתונים ביומטריים פולשני, דבר המדגיש חששות לגבי אופן השימוש והאחסון של מידע זה.
אלן ניקולאס, מומחה לבינה מלאכותית לעסקים ומייסד האקדמיה לנדר[IA], מזהיר כי השפעת ההחלטה הזו חורגת הרבה מעבר לגבולות אירופה. "השימוש בנתונים ביומטריים כבר אינו עניין של העתיד. אנשים צריכים להבין שעל ידי ויתור על נתונים אלה, הם מסכנים את פרטיותם וביטחונם האישי. הרגולציה חייבת להיות ברורה יותר כדי להגן על אנשים פרטיים", הוא מציין.
מה מונח על הכף בסריקת קשתית העין?
החלטת BayLDA אילצה את World למחוק נתוני קשתית שנאספו בעבר, בטענה שאין בסיס משפטי מספיק לאיסוף. למרות שהחברה מציינת שקודי קשתית כבר נמחקו מרצונם, הצו דורש נהלים חדשים כדי להבטיח עמידה בתקנות האירופיות.
דמיאן קירן, מנהל הפרטיות הראשי ב-Tools for Humanity, הדגיש את הצורך בהגדרה מדויקת יותר של אנונימיזציה באיחוד האירופי. הוא מבטיח שתמונות קשתית העין אינן מאוחסנות, אך מבקרי הנוהג מעלים ספקות לגבי המעקב והשימוש בקודים אלה.
כי זה חשוב לכולם
בברזיל, חברת World הפעילה 20 נקודות איסוף בסאו פאולו, שם כבר סרקה את קשתית העין של יותר מ-189,000 איש. למרות שהחברה מבטיחה אנונימיות, מומחים מציינים כי נתונים ביומטריים הם רגישים ביותר וניתן לנצל אותם למטרות לא מורשות. "הדיון חיוני משום שאנו עוסקים במידע שניתן להשתמש בו לצורך בקרה או מעקב, דבר שמשפיע על כולם, בין אם הם נמצאים באירופה או בברזיל", מעיר ניקולאס.
במדינות אחרות, כמו ספרד וקניה, הפרויקט נתקל גם במכשולים משפטיים. במקרה הספרדי, איסוף הנתונים הופסק לאחר שסוכנות הגנת המידע קבעה כי הפרקטיקות מפרות את תקנות הפרטיות.
מבדיה למציאות
אלן ניקולס מסביר שרק לפני מספר שנים, השימוש בנתונים ביומטריים ליצירת זהויות דיגיטליות היה עניין של סרטי מדע בדיוני. כיום, זוהי מציאות שמשפיעה על הכל, החל מאימות באתרי אינטרנט ועד למאבק בפרופילים מזויפים וזיופים עמוקים. "זו כבר לא בדיה. השאלה כעת היא כיצד להבטיח שהטכנולוגיות הללו יועילו לאנשים מבלי לפגוע בפרטיותם. כמו תמיד, הטכנולוגיה אינה הנבל. מה שצריך תשומת לב הוא האופן שבו אנשים משתמשים בה", הוא מדגיש.
ההחלטה הגרמנית מדגימה כי הרגולציה צריכה לעמוד בקצב ההתקדמות בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות ביומטריות. "האתגר הגדול ביותר הוא לחנך אנשים לגבי הסיכונים ולהבטיח שממשלות וחברות יעבדו יחד כדי ליצור כללים ברורים. לרוע המזל, שום חקיקה בעולם לא יכולה לעמוד בקצב ההתקדמות והסוגיות האתיות שמעלות האפשרויות החדשות הללו. אנו נותרים להסתמך על ההשכלה הטכנולוגית של כולם, כך שיהיו מודעים לפוטנציאל ולסכנות של כל כלי", מסכם ניקולא.
