עם המספר ההולך וגדל של הונאות המבוצעות בשווקים ובבנקים, נוצרו מנגנונים משפטיים כדי לשלוט בנזקים של הצדדים המעורבים. זה כולל גם את הצרכן, שצריך להיות זהיר מאוד בעת ביצוע רכישה מכיוון שהוא עלול לשלם לנוכל.
הבעיה היא שהקונה, עם גילוי ההונאה, מאמין שהמוסדות אחראים להחזיר את מלוא הסכום ששולם לעבריין. אך פסיקות בית המשפט מראות שזה לא המצב.
המקרה האחרון עוסק ברכישה שבוצעה באתר OLX. הקורבן ביצעה תשלום של 313 דולר ראנד. סכום זה היה כביכול אחוז שחויב והוחזר לאחר מכן. לאחר התשלום, נציג שירות הלקוחות המזויף שלח קישור עליו לחצה, וכל הכסף נעלם מחשבונה. הסכום הכולל היה 9,106.14 דולר ראנד.
הקורבן הגישה תביעה נגד Nubank S/A ואחרים, מכיוון שהאמינה שהם אחראים לאבטחת העסקה. השופטת האחראית על המקרה, לייס הלנה ברסר לאנג, מבית המשפט האזרחי הרביעי, פסק כי המוסד אינו אשם בעסקה בינו לבין צדדים שלישיים.
סטפנו ריביירו פרי, מומחה לדיני צרכנות ועורך דין ששימש בתיק כסנגור של אחד הבנקים (MICROCASH), מדווח כי "חשוב להדגיש שכל המשא ומתן התנהל באופן בלעדי בין התובע לבין צדדים שלישיים, ללא כל התערבות מצד המוסדות הפיננסיים".
לכן, אי-נקיטת זהירות ראויה בעת ביצוע העברות בנקאיות לזרים מדגימה התרחשות של אירוע מקרי חיצוני, כלומר, אין כשל אבטחה מצד הבנקים, שכן אין ראיות לרשלנות, פזיזות או כל כשל במתן השירות. "קוד הגנת הצרכן (CDC) לא רק קובע זכויות לצרכנים, אלא גם מטיל חובות שיש לקיים, כגון חובת הזהירות", מציין עורך הדין.
