א. בתשלומים: הוא כבר לא רק מזהה הונאות, עכשיו הוא לומד איך אתה קונה כדי לזהות מתי זה לא היית אתה

צמיחת התשלומים הדיגיטליים לוותה בטרנספורמציה שקטה של ​​הונאה פיננסית. מה שבעבר הסתמך בעיקר על גניבת אישורים או שיבוט כרטיסים משלב כיום הנדסה חברתית, זהויות סינתטיות וכלים של בינה מלאכותית המסוגלים להפוך את ההתקפות למשכנעות וניתנות להרחבה. בתרחיש זה, בנקים, פינטקים וחברות ניצבים בפני אתגר מורכב יותר ויותר: הגנה על משתמשים מבלי להתפשר על המהירות והפשטות המאפיינות תשלומים דיגיטליים.

על פי סקר של מכון דטאפולה בשיתוף פעולה עם הפורום הברזילאי לביטחון הציבור (FBSP), כ-24 מיליון ברזילאים נפלו קורבן להונאות פיננסיות שכללו חשבונות פיקס, כרטיסי אשראי ושוברי תשלום בין יולי 2024 ליולי 2025, וצברו הפסדים מוערכים של כמעט 29 מיליארד דולר ראנד. יתר על כן, מידע מהאסטרטגיה הלאומית למאבק בשחיתות ובהלבנת הון (ENCCLA) מצביע על כך שיותר ממחצית הברזילאים כבר סבלו מסוג כלשהו של הונאה פיננסית.

כיום, שלוש מגמות מגדירות מחדש את ניהול הסיכונים במגזר הפיננסי. מצד אחד, הונאות צומחות במהירות ומשתנות באופייה, מונעות על ידי הנדסה חברתית ושימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית. מצד שני, רגולציה דורשת מערכות ניטור בזמן אמת, שקופות וניתנות לביקורת. ולבסוף, ההגנה הופכת תלויה יותר ויותר בבינה מלאכותית ובמנגנוני אימות בעלי חיכוך נמוך המסוגלים להגן על המשתמש מבלי לפגוע בחוויית התשלום.

דמיינו צרכן שקונה קפה בכל בוקר, באותה שעה ובאותו בית קפה. לפתע, כמה דקות לאחר מכן, מופיעה רכישה בעלת ערך גבוה, שבוצעה במכשיר אחר ובעיר אחרת. באותו רגע, השאלה החשובה ביותר היא כבר לא "מה הסיסמה?", אלא "האם התנהגות זו הגיונית עבור הלקוח הזה?". זהו החזית החדשה של מניעת הונאות: במקום להסתמך אך ורק על סיסמאות או אישורים, בינה מלאכותית לומדת כיצד כל אדם קונה כדי לזהות מתי האדם המשלם עשוי להיות לא הוא עצמו.

תגובת התעשייה מצביעה על מודלים המסוגלים לפרש התנהגויות, ולא רק ליישם כללים מוגדרים מראש. תדירות רכישות, ערכים רגילים, זמנים, מיקום, מכשירים בשימוש וסוגי בתי עסק הם חלק מהסימנים המאפשרים בניית פרופילי סיכון דינמיים של צרכנים. כאשר עסקה סוטה באופן משמעותי מדפוס זה, המערכות יכולות לזהות אנומליות ולהעריך את רמת הסיכון לפני אישור פעולה.

שינוי זה מגיב גם לצורך כלכלי. בנוסף למאבק בהונאות, מוסדות צריכים להפחית את מה שנקרא חיוביים שגוי, עסקאות לגיטימיות שנדחו עקב חשד לסיכון. עבור בנקים, פינטקים וחברות, האתגר הוא לא רק לחסום פעילויות הונאה, אלא לעשות זאת מבלי ליצור חיכוכים מיותרים או להשפיע על המרת תשלומים לגיטימיים.

הלחץ על המערכת האקולוגית צפוי לגדול בשנים הקרובות. מחקר של GlobalData מעריך כי הפסדים הקשורים להונאות דרך Pix עשויים להגיע לכ-11 מיליארד דולר ראנד בשנה עד 2028, בעוד שנתונים של Serasa Experian מראים כי בשנת 2025 היה ניסיון הונאה כל שתי דקות במסחר הברזילאי. בתרחיש זה, ניהול סיכונים יפסיק להיות רק פונקציית הגנה ויהפוך למרכיב אסטרטגי של החוויה הפיננסית הדיגיטלית.

*רודריגו רודריגס, COO ומייסד שותף של Akua